@הַפַּרְלָמֵנְט

אנחנו חבורה של מושבניקים וקיבוצניקים מהאזור הכי דפוק בארץ. כל אחד מאיתנו עבר את המסלול שלו בצבא – חלקנו לוחמי חיר, חלקנו מיוחדות חלקנו בטייס ואפילו עובד רסר אחד... – אבל בסוף כולנו נפגשים באותו מקום: מוזיקה, חברים, ולילות בזולה על שישיות בירה שלא רוצות להיגמר. מה שהתחיל כסתם מסיבה לחבר’ה בליטל איגל על הצוק, במשקים ובחצרות, נהיה לאט לאט קהילה. כאלה שמעדיפים טבע על מועדון, שונאים את העיר הגדולה, אנשים טובים על רשימות, ואווירה של בית. התחלנו מכיף. מריקודים בשדות, מלילות בלי שעון, מחברים. ואז לאט לאט משהו נשבר. הכיף קיבל תג מחיר, החיוך נהיה עסקה, והדרך למוזיקה עברה בקופה. ראינו איך תעשייה שלמה לומדת למכור חלומות, ולשכוח את האנשים שקונים אותם. לא פעם נשארנו עם כרטיס ביד ועם ערב שנמחק, ועם התחושה שמישהו שוב עשה קופה על הגב שלנו. אבל אנחנו לא שם. אנחנו מהשטח. מהאבק. מהחבר’ה. מאותם מקומות שמסיבה היא לא מוצר – היא מפגש. שהמוזיקה היא לא תירוץ – היא סיבה. אז החלטנו להפסיק לשחק לפי החוקים שלהם. לא לרדוף אחרי רווח, לא לזלזל בקהל, לא למכור אשליות. רק לחזור לבסיס.